ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
8303-06
05/11/2008
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
1. מחולה המרכז למחול בע"מ
2. עמותת ירושלים לקידום המחול
3. שלומי הופמן
עו"ד נ' העצני
עו"ד א' יפת
|
הנתבע:
חנן כהן
עו"ד ש' איבצן
|
| פסק-דין |
(משלים - בשאלת הנזק)
עניינו של הליך זה בזכות יוצרים ביצירה כוריאוגרפית ומי הוא בעל זכות היוצרים ביצירה - הכוריאוגרף או בית הספר למחול במסגרתו הוא נוצר. האם יש לפסוק לתובעים פיצויים בעין או פיצויים סטטוטוריים, ושיעורם? מהי "הכוונה לפגוע" הנדרשת לצורך קבלת כפל הפיצוי הסטטוטורי בעוולת פרסום לשון הרע? מהו שיעור הפיצוי בעוולת פרסום לשון הרע? אלו עיקר השאלות העומדות לפני.
פסק הדין בשאלת האחריות ניתן ביום 14.8.08, ועתה לפנינו שאלת גובה הנזק, כפי שיפורט להלן.
רקע כללי
1. התובעת 1, מחולה המרכז למחול בע"מ (להלן: "
מחולה") מפעילה בית ספר למחול בירושלים, וכן מפעילה היא מרכזי לימוד למחול וחוגי מחול במתנ"סים שונים בירושלים, מבשרת ציון ותל-אביב.
מרבית פעילותה הייצוגית של מחולה מתבצעת באמצעות עמותת ירושלים לקידום המחול - היא התובעת 2 (להלן: "
העמותה").
תובע 3, מר שלומי הופמן (להלן: "
הופמן") מנהל תובעות 1-2, הינו עוסק מורשה נפרד, ומרבית הפעילות המסחרית של התובעות 1 ו-2 נעשית באמצעותו.
מחולה, ככלל, הינו בית ספר למחול שהוקם לפני כ-18 שנה על ידי בני הזוג שוקי ושלומי הופמן. למחולה להקות ייצוגיות בתחומי הפולקלור והג'אז המופיעות גם בטקסים ממלכתיים.
הנתבע, חנן כהן (להלן: "
כהן") שימש כמורה במחולה, עד חודש נובמבר 2005. לאחר מכן הדריך כהן להקת מחול במתנ"ס מעלה אדומים, וכן הקים סטודיו פרטי למחול בשם "אורות הבמה", שפעל בירושלים ובמבשרת ציון.
2. התובעים הגישו תביעה כנגד כהן בעילת הפרת זכויות יוצרים במספר יצירות מחול, לאור טענתם כי כהן עשה שימוש פומבי בריקודים אשר זכות היוצרים בהם שייכת לתובעים. כמו כן, טענו התובעים כי כתוצאה מהפרת זכות היוצרים התעשר כהן על חשבונם, ויש לחייבו לפצותם בעילת עשיית עושר ולא במשפט.
כהן הגיש תביעה שכנגד בגין הוצאת לשון הרע, על כך שביום 23.5.06 שלח הופמן מכתב לראש המועצה המקומית מבשרת ציון עם עותקים למזכיר המועצה, מנהל מחלקת החינוך ולמנהלות בתי ספר בישוב, בו כתב שלל טענות כנגד הנתבע, אשר לדברי הנתבע הינן חסרות בסיס ומהוות פרסום לשון הרע.
פסק הדין בשאלת האחריות
פסק הדין בתביעה העיקרית
3. התביעה העיקרית התקבלה בחלקה, עת קבעתי שהתובעים הוכיחו כי הינם בעלי זכויות היוצרים ביצירות 'אדמה' ו'תפוזים', וזכויות אלו הופרו על ידי הנתבע או מי מטעמו.
ביחס ליתר היצירות, לגביהן נטען כי הופרו זכויות היוצרים של מחולה, נדחתה התביעה. כפי שפורט בפסק הדין, זכות היוצרים בריקוד 'ילדים קופצים' הינה בבעלות היוצר, מר יגאל ברבי. הטענה בדבר הפרת זכות היוצרים בריקוד 'יאללה ביי' לא הוכחה, ובאשר לריקוד 'צה"ל' דחיתי את טענות התובעים הן מבחינה דיונית והן לגופן.
אף התביעה בעילת עשיית עושר ולא במשפט נדחתה, היות שלא הוכח היסוד הנוסף הנדרש על מנת לחייב את הנתבע בעילה זו. עוד קבעתי כי אף אם היה מוכח יסוד נפשי זה, הרי שבנסיבות המקרה יש לפטור את הנתבע מחבותו על פי חוק זה.
בנוסף לאמור, הוריתי כי התובע יימנע מלעשות שימוש כלשהו ביצירות אשר הוכח כי זכות היוצרים בהן שייכת למחולה.
פסק הדין בתביעה שכנגד
4. התביעה בעילה זו הוגשה ביחס למכתב אחד בו נטענו כלפי הנתבע שכנגד שלוש טענות - הפרת זכות יוצרים בריקוד אדמה, הפרת זכויות היוצרים של מחולה במסגרת בתי הספר וטענה בדבר גניבת ציוד והסתת תלמידים.